מלחמת חרבות ברזל

היום ה-372 ללחימה

לחצו ותרמו
להצלת חיים

גבורתו של חובש בכיר מאלק מתחנת רהט

גיבורי ה - 7 לאוקטובר נחשפים. והפעם, מאלק, חובש בכיר וחניך בקורס פראמדיקים מתחנת רהט.

"יום שבת שעה 6:32, מקבל שיחה מחבר שהוא בדרך לצוחר ויש צבע אדום, אמרתי לו "עזוב, לא נראה לי שיש משהו. בטח תקלה במערכת". מתארגן ויוצא למשמרת. מתחיל לשמוע צבע אדום בכל הדרום ואני עדיין לא מעכל את העניין.

אני והפראמדיק, שהוא מנהל האשכול מקבלים שיחה מסגן מנהל מרחב ודיווח על מתקפת אמת. הוא אומר שצריך לאייש את כל הרכבים. אני, כעוזר מנהל תחנה, מתחיל לבצע שיחות לנהגים שיבואו להפעיל אמבולנסים. בתוך חצי שעה מהאזעקה הראשונה כבר היינו באיוש מלא. את צוות משמרת הלילה אני לא משחרר, והם נשארים לענות לקריאות חרום.

בשעה 07:15 מקבלים הזנקה ראשונה לכיוון נתיבות לאחר דיווח על אירוע ירי. בדרך אני מתארגן עם קסדה, שכפ"ץ ומקבל דיווח שעל הציר שאני נוסע בו ישנם מחבלים ברכב לבן, שיורים על אנשים.

אני ממשיך בנסיעה זהירה ושומע בקשר שיש כבר מספר הרוגים ופצועים. אני מתקדם למקום ופתאום רכב לבן חוסם אותי, לא עיכלתי את הסיטואציה. מהרכב ירדו חיילים ישראלים ומסרו לנו 3 פצועים, 1 חייל ושניים אזרחים וכולם במצב קשה.

עצרנו לטפל בהם ולייצב את מצבם, ופתאום נשמעת אזעקת "צבע אדום". שניה לאחר מכן הרקטה נופלת בסמוך לנו ואנו מרגישים את ההדף. למרות הכל, המשכנו בטיפול ופינינו 3 במצב קשה.

בין לבין עולה איתנו נהג מתנדב ויוצאים לחבירה עם אמבולנס של מד"א שמעביר אלינו 5 פצועים שמצבם של שניים מהם קשה, ושלושה במצב בינוני לאחר נפילת רקטה על ביתם.

בדרך לאירוע חובר אלי עוד רכב צבאי שהעביר לנו 2 פצועים מירי במצב קשה וקשה מאוד. אני מתחיל לטפל בהם כמו שלמדתי בקורס פראמדיקים, זוכר פרוטוקולים, מינוני תרופות, עצירת דימומים, מתן טיפול מתקדם ועוד. נלחם על החיים שלהם.

בדרך לבית החולים אחד החיילים אומר לי "אנחנו בני דודים ואתה תעזור לי, נכון?"  עניתי לו בביטחון "בוודאי. אנחנו עם אחד וכולנו ביחד." פינינו אותם לבית החולים תוך כדי טיפול לאורך כל הנסיעה.

במהלך המשמרת סרקנו זירות נפילה וירי, הענקנו טיפול רפואי, הרגענו נפגעי חרדה ועזרנו לפנות אזרחים ותוך כדי הטיפול אני דואג לחברי ששלחתי לתחנת צוחר, כי שם חשבתי שיהיה שקט יותר, והתברר לי בדיעבד שזו הייתה זירה מלחמה אמיתית ומלאה בדם.

סיימתי משמרת מאוחר. חזרתי הביתה לשעתיים ושוב חזרתי למשמרת. עוד מקרים ועוד אירועים ועוד הרוגים ועוד פצועים. כך, ימים שלמים של מאבק להצלת חיים."

לתרומה למד"א לחצו כאן

 

מאמרים נוספים

בשבעה באוקטובר חובשת בכירה ונהגת אמבולנס במד"א ספיר גניש, נלחמה לעזור לפצועים ולהציל חיים באשקלון בזמן שאחותה נמצאת בבסיס בדרום ומשפחתה בשדרות לשם חדרו מחבלים
שנה למלחמת חרבות ברזל: במגן דוד אדום חושפים את הנתונים של פעילות צוותי מד"א מפרוץ המלחמה
יחיא נאסר, חובש רפואת חירום מתחנת מד"א בקריית שמונה, כונן תגובה מידית
שי שטרית בן ה-19, מתנדב מד"א ותלמיד ישיבת ההסדר בשדרות, קם מוקדם בבוקר ה-7.10.23. "קמנו לעוד שבת, בלב מתכוננים לשמחת תורה מרגשת בישיבה, כשלפתע האזעקות החרידו את הכל. מטחים כבדים, אזעקות שלא נגמרות ואז הטלפון התחיל לצלצל"
כבר ב – 7 לאוקטובר, התייצב עידן בעיר ופעל כדי להעביר את התחנה משגרה לחירום: לוגיסטיקה, צוות כוחות, בדיקת תקינות כלים ועוד.
ב-7 באוקטובר אהרון לא היסס לרגע ויצא למלא את תפקידו כמציל חיים למרות השבת. היה ברור לו שמדובר בפיקוח נפש.
יוסי פרקוביץ פעל ב-7/10 ביעילות ובקור רוח מעוררי הערצה.
טוען עוד מאמרים...
דילוג לתוכן