מלחמת חרבות ברזל

היום ה-151 ללחימה

לחצו ותרמו
להצלת חיים

גיבורות ה –7 לאוקטובר נחשפות, והפעם: מישל רשקובסקי, פראמדיקית בתחנת מד"א לוד

מישל רשקובסקי, פראמדיקית בתחנת מד"א לוד, הצילה תושב רמלה שנפצע באורח קשה מירי רקטה, רגע לפני שהזירה התפוצצה.
בשבת ה- 7.10.2023, בסיומה של משמרת לילה שגרתית ועמוסה באט"ן התחילו להישמע אזעקות במרכז הארץ ובדיוק הייתי ליד רמלה. אני והצוות שלי עצרנו בצד ונשכבנו על הרצפה עם שכפצי"ם וקסדות. לפתע נשמע קול פיצוץ חזק והתחיל לעלות עשן שחור מתוך העיר רמלה.
בסיום האזעקה עלינו על האמבולנס והתקשרתי למוקד מד"א 101 כדי לדווח על נפילת טיל ברמלה. הם ביקשו כתובת אבל בעצמי לא ידעתי ופשוט נסענו לכיוון העשן. היה קשה לדעת לקראת מה אנו נוסעים אבל הייתה לי תחושה שקרה משהו רציני.
הגענו לשכונה של בתים פרטיים, כל אנשי השכונה היו בחוץ, ראיתי רכב הפוך על הגג, עשן כבד עולה ממנו, אש, המון צעקות ואנשים מבוהלים שהובילו אותי לכניסה של בית שהיה ממש מטרים בודדים ממקור הנפילה.
ראיתי בכניסה לבית אדם בשנות ה – 40 לח
ייו, ממוצא ערבי, מוטל על הרצפה כתוצאה מפגיעת הדף, בהכרה מלאה, סובל מפציעות קשות בכל גופו ובעיקר בגפיים התחתונות. כל זה תוך כדי כשאני בקו פתוח עם המוקד, מנסה לתאר להם את חומרת הזירה, להבין את הפגיעות של הפצוע ולעזור לו, ולנהל את הצוות שלי במקביל.
לפתע התחלתי להריח ריח של גז. התבוננתי אל עבר השריפה מזווית אחרת וראיתי שישנה שריפה ממש ליד 2 בלוני גז גדולים שעלולים כל רגע להתפוצץ. ממש בהחלטה של רגע בתוך כל הבלגן שהיה שם החלטתי שאני עוזבת כמה שיותר מהר את הזירה עם הפצוע ביחד!
בצורה מאוד זריזה העלינו אותו על המיטה של האמבולנס, תוך כדי חילצנו מכניסת הבית בני משפחה נוספים שהיו שם, ועזבנו את הזירה במהרה. בדרכנו לביה"ח אסף הרופא, הפצוע קיבל טיפול מציל חיים שמצבו מוגדר קשה ולא יציב.
לשמחתי הרבה לאירוע הזה היה סוף טוב. הפצוע שרד ושוחרר מביה"ח מספר שבועות לאחר מכן. והצוות שלי יצא ללא כל פגיעה מהזירה הבוערת. לפצוע היה הרבה מזל שהיינו קרובים ושהנפילה הייתה מולנו, ובעיקר שמחה שחתרנו למגע והצלחנו להגיע במהירות ולהציל חיים.
זה היה אירוע קשה מאוד, משמעותי, מאתגר, שדרש קבלת החלטות מהירה ותפעול מהיר, ואני שמחה שביצענו את הכל על הצד הטוב ביותר.
לתרומה למד"א לחצו כאן

מאמרים נוספים

נוכח ירי הטילים הבלתי פוסק בצפון. הדאגה שלו לתושבי העיר, לעובדים ולמתנדבים ובוודאי למשפחות שפונו ונמצאות במקום בטוח – גדולה.
מפרוץ המלחמה הפכו וקנין ושייר לכוח חלוץ רפואי בחזית הצפונית, אשר מפנים פצועים תחת אש ובתנאי שטח קשים.
אורלי , שמתגוררת בחצור הגלילית ועובדת בקריית שמונה במרחב ירדן מספרת על הלחימה בצפון:
טל זנזורי, בת 28, קצינת משמרת מוקד נגב ובמוקד הארצי של מד"א, משתפת באירועי השבת השחורה
טוען עוד מאמרים...
דילוג לתוכן