מלחמת חרבות ברזל

היום ה-140 ללחימה

לחצו ותרמו
להצלת חיים

גיבורי ה-7 באוקטובר ממשיכים להיחשף, והפעם: רומי דר, חובש מתחנת מד"א נתניה

רומי דר, חובש המתנדב בתחנת מד"א בנתניה, היה בביתו כשהתחיל להגיע דיווחים על האירועים בדרום

"מיד ששמעתי על חדירת המחבלים בדרום עזבתי הכל ונסעתי מנתניה לתחנת מגן דוד אדום באופקים"

רומי דר, חובש המתנדב בתחנת מד"א בנתניה, היה בביתו כשהתחיל לקרוא בשבת השחורה דיווחים על האירועים בדרום: "הבנתי שיש פה משהו חריג כשהתחלתי להיחשף לסרטונים, כתבתי לאחראי המתנדבים שלי שאני רוצה לסייע לצוותי מד"א בדרום. תוך 20 דקות צוותתי לנהג אמבולנס שהגיע לאסוף אותי מהבית ונסענו יחד לתחנת מד"א באופקים."

"היה מאוד קשה לשמוע בדרך את הדיווחים, תפסו אותנו אזעקות ולאט לאט הבנתי לכיוון מה אני נוסע." משחזר רומי "הגענו לאופקים וסייענו בתפעול בית חולים מאולתר בתחנה, הגיע אלינו שוטר שנפצע באורח אנוש מירי ולצערי נקבע מותו, זו הייתה הגופה הראשונה שראיתי באותו היום. במקביל לצוותי מד"א שפעלו בעיר תחת אש, הגיעו עוד ועוד פצועים לבית החולים המאולתר שפתחנו בתחנה, טיפלתי בהם יחד עם הצוותים של מד"א שהיו כבר בתחנה עד שהמוקד הזניק אותי לכיוון יתד – שם היו דיווחים על פצועי ירי נוספים."

"במשך דקות ארוכות נסענו על הכביש ממש לבד, לא היה שום רכב על הכביש, זה הרגיש כמו יום כיפור, עצר אותנו ג'יפ צבאי והעביר אלינו שלושה פצועי ירי ממסיבת הטבע. טיפלנו בהם ופינינו אותם לסורוקה. בהמשך חזרנו עם האמבולנס לאופקים, המראה של הגופות הרבות ברחובות לא יוצא לי מהראש. מוקד מד"א הזניק אותנו לפצועים על מנת להעניק טיפול רפואי ולהציל חיים. שמענו הרבה סיפורים נוראיים מפצועים שניצלו וגם סיפרו לנו על אלו שנרצחו, אני יודע שזה יום שלא אשכח בחיים."

לתרומה למד"א לחצו כאן

מאמרים נוספים

נוכח ירי הטילים הבלתי פוסק בצפון. הדאגה שלו לתושבי העיר, לעובדים ולמתנדבים ובוודאי למשפחות שפונו ונמצאות במקום בטוח – גדולה.
מפרוץ המלחמה הפכו וקנין ושייר לכוח חלוץ רפואי בחזית הצפונית, אשר מפנים פצועים תחת אש ובתנאי שטח קשים.
אורלי , שמתגוררת בחצור הגלילית ועובדת בקריית שמונה במרחב ירדן מספרת על הלחימה בצפון:
טל זנזורי, בת 28, קצינת משמרת מוקד נגב ובמוקד הארצי של מד"א, משתפת באירועי השבת השחורה
טוען עוד מאמרים...
דילוג לתוכן