כשסיימנו לטפל בעשרות הפצועים, התחלנו לטפל במאות הגופות"
אהרון זילברמן הוא איש רב פעלים. הוא נשוי ואב לשניים, חובש במגן דוד אדום, יו"ר מתנדבים במרחב שרון דרום, יו"ר הצלה שרון, יו"ר וועדת משמרת מרחבית ומעל הכל – כונן תגובה מיידית הנקרא לטפל בפצועים הזקוקים לעזרה דחופה.
ב-7 באוקטובר אהרון, המשתייך למגזר החרדי, לא היסס לרגע ויצא למלא את תפקידו כמציל חיים למרות השבת. היה ברור לו שמדובר בפיקוח נפש.
אהרון מספר: "הוזעקתי בשבע בבוקר עם כוחות נוספים מהמרחב לצאת לדרום ולהגיש עזרה. עברנו דלת דלת בבתיהם של כונני תגובה מיידית מהמגזר החרדי וזירזנו אותם להגיע לתחנה, לקחת ניידות וכלים להצלת חיים ולרדת דרומה במהירות".
"במצב כזה אין זמן להרהר במשמעות של מה שמתרחש במדינה כי הצורך הראשוני הוא לטפל בפצועים, להילחם על החיים ולעזור לעם לצאת מהמצב הזה. להיות איפה שצריך אותנו בזמן שצריך אותנו ולעשות את העבודה הטובה ביותר שאנחנו יכולים".
"טיפלתי בפצועים רבים וביום השני למלחמה חבשתי את הכובע השני שלי, כשאיש זק"א, והענקתי כבוד אחרון לנרצחים בקיבוץ בארי. בהם למתנדב מד"א אביה חצרוני שנורה על ידי מחבלי חמאס כשהיה בדרכו לאמבולנס שלו כדי להציל חיים, ובסופו של דבר מת מפצעיו בביתו. גם לפראמדיקית מד"א, עמית מן, שנרצחה במרפאה בקיבוץ בזמן שטיפלה בפצועים אחרים".
"הרגע הקשה ביותר שחוויתי היה בו מצאתי את עמית מן במרפאה. זה רגע שיישאר איתי לעד. היה קשה לטפל בפצועים אבל עוד יותר קשה לאסוף את הגופות. לראות את האכזריות של המחבלים, את הסיפור שכל מת מספר, את מידת ההרס בבתים, זה היה קשה".
למשפחתו אהרון לא סיפר על פעילותו בזמן אמת כיוון שסכנה גדולה נשקפה לחייו. הטיפול בפצועים ולאחר מכן בגופות, נעשה תחת אש בלתי פוסקת גם מהאוויר וגם של מחבלים שעדיין הסתובבו בקיבוץ בארי. בדיעבד, המשפחה התרגשה מאד ממה שסיפר והודתה לאל שחזר בשלום. גם החברים במד"א הם מקור נחמה, הוא אומר.
ומה לגבי מלחמה בצפון ? הקשינו, והוא ענה: "אגיע לצפון, אלחם למען הצלת חיים ואעשה כל מה שנדרש ממני, ועוד".
