״בתאריך 7.10.2023 בשעה שבע וחצי בבוקר, בזמן ההקפות בבית כנסת, קיבלתי הודעה להגיע לתחנה בנתניה. עזבתי הכל, החזרתי את בני הקטן הביתה ויצאתי עם הצוות שלי, ובעודי לבוש בבגדי החג, לכיוון הדרום.
עם הגעתנו בשעה עשר לאופקים לא ידענו לקראת מה אנו מגיעים, אך הקריאות החלו לזרום במהירות. קיבלנו קריאה ראשונה על פצועי ירי ובזמן שאנחנו דוהרים לכיוון הפצוע, עצר אותנו רכב משטרתי ויצאו מתוכו שלושה שוטרי ימ״מ. הם אמרו שעליהם לאבטח אותנו בנסיעה כוון שבסמוך אלינו התנהלו קרבות ירי.
בתוך שניות הוציאו אלינו ארבעה פצועים בדרגות פציעה שונות מאותן הקרבות. לאחר סריקה מהירה וביצוע פעלות מצילות חיים פינינו את ארבעתם לבית החולים סורוקה.
בהגיענו לבית החולים שמענו את הקשר שדיווח על עוד ועוד פצועים שזקוקים לעזרה, ומיד יצאנו שוב אל התופת.
הגענו לאופקים, שם קיבלנו לניידת הטיפול הנמרץ לוחם ימ״מ שנפצע באורח קשה. ראיתי את הפחד של הלוחם מהמוות ולאחר שהצלחתי לייצב אותו הוא חייך אלי בתודה. החיוך שהיה לו על הפנים ייחרט לי בזיכרון שלי לעד.
לאחר שפינינו את הפצוע חזרנו מיד לשדה הקרב בלי לחשוב פעמיים, והגענו לאזור צומת פטיש שם קיבלנו שני פצועים קשה מפגיעת RPG, לאחר בדיקה מהירה ועצירת דימומים פורצים החלטתי בשיתוף המוקד להתקדם לכיוון מסוק מד״א כדי לקצר זמן בשטח.
ביצענו את החבירה עם המסוק כשברקע אזעקות 'צבע אדום' שלא מפסיקות לרגע. בתוך דקות בודדות הם כבר היו באוויר ובדרכם לבית החולים.
כל הזמן הזה בגדיי התמלאו בדם הפצועים ואני מנסה להבין את האירוע הקשה שאנחנו נמצאים בו. אך לצערי לא היה לי הרבה זמן להרהר בזה, כי מיד יצאנו שוב לעזור ללוחמים שנלחמו בגבורה.
הגענו למקום בו התנהל קרב קשה בין הלוחמים לחמאס וכתוצאה ממנו נפצעו 3 לוחמים שמצבם הוגדר קשה. הם דיממו ללא הפסקה.
לאחר שטיפלתי בכולם ראיתי שאחד הלוחמים, שקיבל כדור של קלצ'ניקוב בכתף, מדמם ללא הפסקה ולא עוזרות פעולות החבישה, לכן החלטתי לעצור פיזית את הדימום שלו עם היד שלי.
החדרתי אצבע למקור הדימום ולחצתי חזק ככל שיכולתי. כך, במשך חצי שעה עד להגעתנו לבית החולים היד שלי הייתה בתוך הכתף שלו.
לבסוף, בשעה תשע בלילה, כשהריח של הדם לא יורד לי מהידיים, פינינו פצוע נוסף מסורוקה לבית החולים מאיר. בזמן הפינוי אימו לא עזבה אותו לרגע. היא אמרה שוב ושוב תודה על כך שבנה בחיים, לאחר שראתה את כל הפצועים שמגיעים
לתרומה למד"א לחצו כאן
