ב-7 באוקטובר צוותי מד"א במרחבים לכיש ונגב היו הראשונים להתמודד עם ירי הטילים וניסיונות המחבלים לצוד אותם. אבל הם לא היו לבד – בתוך דקות החלו לזרום לדרום עובדי ומתנדבי מד"א מכל הארץ ועיבו את מערך הצלת החיים
אחד האנשים הטובים שהזדרזו לבוא ולסייע הוא אבי ריימונד, חובש וכונן תגובה מיידית של מד"א מתחנת בני ברק: "בשעה 06:30 כשהחלו האזעקות מייד לקחתי את המפתחות של רכב התגובה המיידית של מד"א, הפיקנטו, והתכוננתי לתת מענה לנפגעים. טיפלתי בפצועים בראשון לציון, נס ציונה אשדוד ושדרות. הייתה לי משימה ברורה: להישאר ולהילחם על החיים של המטופלים שלי. ידעתי שזו המשימה הלאומית, שבכל שנייה ושנייה אנחנו נלחמים על חיי אדם וזה כל מה שחשוב".
"טיפלתי במספר פצועים מירי טילים ועוד נפגעים כתוצאה מירי של מחבלים. הפציעות היו קשות, מספר הנפגעים היה גדול אבל עבדנו יחד למען המשימה. אנחנו עם אחד קטן ומאוחד וכל בן אדם שאנו זוכים בו נותן לנו את הסיפוק שעשינו מעשה טוב עבור האזרחים ועבור המדינה".
כשעה לפני צאת השבת נסעתי מחדש לישובים והפעם כמתנדב זק"א. שבועיים רצופים הייתי שם והענקתי כבוד אחרון לגופות. העובדה שכחובש אתה כבר לא יכול לעשות כלום עבורם כי הם נרצחו באכזריות, היא קשה, אבל לדעת שהצלחת להעניק להם כבוד אחרון מקלה מעט. בכל הזמן שטיפלתי בנפגעים ולאחר מכן בגופות, הירי לא פסק לרגע. פעלתי תחת אש יום אחר יום. השעות עברו מהר והמשימה הייתה קשה ומורכבת".
"לשמחתי, יש לי חברים ממד"א שמחזקים אותי ומשפחה תומכת. אמא שלי התקשרה אלי כל הזמן כדי לוודא שאני בסדר, גם אחותי והדודים, וכולם רצו לוודא שאנחנו נשמרים במהלך ביצוע המשימה הלאומית. זה מחמם את הלב".
בעוד עובדי ומתנדבי מרחבי הדרום חיים את הסיטואציה הזאת, לצערנו, יום יום, גם כתושבי הערים המופגזות וגם כצוותי הצלת חיים, אי אפשר שלא להתרגש מההתגייסות המדהימה של עשרות אלפי נשות ואנשי צוות מכל הארץ בדקות בודדות וההתייצבות האיתנה לצדם במאבקם על החיים, גם של עצמם.
