קלאודיו נלחם על חיי פצועים בזמן שמשפחתו סגורה בממ"ד, ובנו, חבר בכיתת הכוננות בקיבוץ מפלסים, נלחם פנים מול פנים עם מחבלי חמאס. על היממה הדרמטית הזאת הוא מספר לנו:
"כבר בשעה 06:30 הוקפצתי כדי לתפעל את החמ"ל של הקיבוץ. בתחילה לא הבנתי את גודל האירוע , אבל האזעקות הרבות וקולות ירי שהגיעו בסמיכות הבהירו חד משמעית שמדובר באירוע גדול מאוד, וחמור."
כחלק ממתקפת חמאס נגרם נזק לחשמל בקיבוץ, והתושבים נותקו לחלוטין, דווקא בשעה שהיו זקוקים יותר מכל לחשמל ואינפורמציה דרך האינטרנט.
"לקח זמן להרים בחזרה את המערכת, ובזמן הזה כבר מתחילים לזרום פצועים לחמ"ל. הראשונים שהגיעו הם שני חיילים עם פציעות ירי, שעל אחד מהם הונח חסם עורקים. התחלתי להעניק להם טיפול מציל חיים, והבנתי שייקח זמן עד שיצליחו לפנות אותם מהקיבוץ עקב הירי הכבד והקרבות עם המחבלים. מיד יצרתי קשר עם פראמדיק מד"א אורן בניטה, שנמצא בביתו בקיבוץ עם ניידת טיפול נמרץ, ויש לו גם ציוד רפואי רב, וביקשתי ממנו לקלוט את הפצועים אצלו. כך עשינו. פנינו את הפצועים לבית שלו, שם הוא פתח אתר טיפול של ממש, והעניק להם סיוע רפואי מתקדם בעזרת הציוד שברשותו."
חוסר הוודאות הקשה על קלאודיו מאוד, וגם הניתוק עם "העולם שבחוץ". הוא הבין שאם ברצונו לקבל תמונת מצב על המתרחש בקיבוץ, עליו לצאת החוצה בעצמו, על אף הסכנה, ולאסוף את האינפורמציה. חמוש בווסט זיהוי של מד"א, הוא יצא אל עבר קולות הירי.
"יצאתי החוצה והגעתי כמעט עד הגדר. שמעתי ירי כל הזמן והשתדלתי לשמור על עצמי. רציתי להבין מה בדיוק מתרחש ורציתי לראות האם ישנם פצועים נוספים בקיבוץ, שבשל מצבם הקשה לא מצליחים להגיע אלינו לטיפול. סכנת חיים לא היוותה עניין עבורי. עניינו אותי מצב הפצועים, תמונת המצב ומצבו של הבן שלי שנלחם עם כיתת הכוננות. בדיעבד גיליתי שבני הצליח להתחמק מפגיעת טיל RPG שנורה על ידי מחבלי חמאס".
כל משפחתו של קלאודיו מתגוררת בקיבוץ כיסופים, והדאגה להם הייתה רבה "בתי בת ה – 25 הייתה איתי כל הזמן ועזרה מאוד בחמ"ל. בבית שלנו הייתה אשתי עם ביתי הגדולה שנמצאת בהריון מתקדם, בעלה ובנה בן השנתיים. הם היו סגורים בממ"ד במשך 9 שעות. "נלחמתי כדי להוציא אותם מהקיבוץ. בסופו של דבר אחרי 9 שעות הצלחתי להוציא אותם והרגשתי רגוע יותר."
לקראת הצהריים הושגה שליטה על שער הקיבוץ וקלאודיו יוצא לשם, שוב על מנת לחפש פצועים ולדאבונו הוא מגלה את ממדי ההרס ו – 9 הרוגים. "לצד ההרוגים שכב חייל שנפצע באורח קשה. יחד עם פראמדיק של זק"א הגשנו לו טיפול רפואי מציל חיים והצלחנו להעביר אותו לאמבולנס שפינה אותו לבית חולים. בכל שלב שמעתי את הלחימה סביבי. בעיקר כשהייתי בחוץ, חשוף וקיבלתי פצועים לחמ"ל. הכדורים שרקו מעל לראשי. הסכנה הייתה ממשית, אבל לא יכולתי להשאיר את הפצועים ללא טיפול. כשבני נלחם בחזית עם כיתת הכוננות, אני נלחמתי בעורף על חיי הפצועים. אני שמח ששנינו הצלחנו במשימה."
קרדיט תמונה: אלון שוסטר, מצלמת אבטחה קיבוץ מפלסים
לתרומה למד"א לחצו כאן
